אלייניקוב נ' כהן מוטורס חדרה בע"מ

פסק דין

1.התובע הוא בעלים של רכב שאותו הכניס למוסך הנתבעת לצורך תיקונים וטיפולים.

בכתב התביעה טען התובע כי בתאריך 8/1/10 הגיע למוסך הנתבעת, לצורך טיפול תקופתי שלאחריו הומלץ לו להחליף את משאבת המים ונאמר לו כי יש צורך, באופן דחוף מאוד, להחליף חלקים נוספים ברכב כגון: טרמוסטט, צינורית, מצתים, אטם מכסה שסתומים וכו', שכן הדבר דרוש על מנת למנוע נזק למנוע.

ביום 11/1/10 פנה התובע למוסך הנתבעת לצורך ביצוע העבודות האלה.

2.לטענתו, מספר ימים לאחר מכן התפוצץ אחד הצינורות שהוחלף והתובע פנה שוב למוסך התובעת לביצוע התיקון. עוד טוען התובע כי ביום 2/3/10, כחודשיים לאחר מכן, החלה הטמפרטורה ברכב לעלות והרכב עצר, לפיכך, הזמין גרר וגרר את הרכב למוסך הנתבעת, שם נאמר לו כי יש להחליף את מנוע הרכב וכי עלות פעולה זו 12,000 ₪. התובע סירב ואז נאמר לו, לטענתו, כי אין צורך להחליף את המנוע כולו ודי בהחלפת ראש המנוע שעלותה 4,669 ₪ בלבד.

התובע הסכים, אולם, חודשיים לאחר החלפת ראש המנוע נשמעו מהמנוע רעשים, נורת בקרת השמן נדלקה, והמנוע כבה. שוב הזמין התובע גרר וגרר את הרכב למוסך הנתבעת, אז נאמר לו כי אין מנוס אלא להחליף את מנוע הרכב.

3.לטענת התובע, הוא סירב ודרש מהנתבעת כי תפרט בכתב איזה חלק התקלקל במנוע ומדוע צריך להחליף את המנוע, אך הנתבעת סירבה. לפיכך, נותר הרכב במוסך הנתבעת ולטענת התובע הוא זכאי לכן לפיצוי מהנתבעת בגין התשלומים ששילם עבור תיקון הרכב, בגין תשלומי ביטוח ששילם עבור הרכב וכן בגין עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה.

התובע טוען עוד כי בעת שהותו של הרכב במוסך הנתבעת, נגרמו לו נזקים נוספים מאחר שחלקים נוספים ברכב התקלקלו כגון מנגנון פתיחת החלונות וריפודי הרכב וגם בגין אלה על הנתבעת לפצותו.

4.הנתבעת מכחישה את טענות התובע. לטענתה, התובע אכן פנה לביצוע טיפול תקופתי וזה בוצע ברכבו תוך שהנתבעת ממליצה לו להחליף את משאבת המים ולהחליף חלקים נוספים ברכב, בדחיפות. לטענת הנתבעת, התובע החליף באותו מעמד רק את משאבת המים ואילו לצורך החלפת שאר החלקים הכניס את הרכב למוסך רק 3 ימים מאוחר יותר, שבמהלכם עשה שימוש ברכב.

אשר לתיקון שנעשה בחודש מרץ 2010 - הנתבעת טוענת כי כאשר הכניס התובע את הרכב באותו מועד, לאחר שהטמפרטורה במנוע עלתה, נאמר לי כי יש צורך להחליף את המנוע, אך התובע, משיקוליו, ביקש לחסוך בהוצאות ולהחליף רק את ראש המנוע.

הנתבעת פעלה על פי הנחיות התובע וראש המנוע הוחלף.

5.לטענת הנתבעת, העובדה שחודשיים מאוחר יותר התברר כי יש צורך בהחלפת המנוע, כתוצאה מליקוי בחלק אחר של המנוע, אינה באחריות הנתבעת ואינה מצביעה על רשלנות כלשהי בטיפול הנתבעת ברכב.

6.הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את נזקיו, וכי אם נגרם לרכבו נזק נוסף כתוצאה משהייתו הממושכת של הרכב בחצר המוסך, הרי שאין לתובע להלין אלא על עצמו לאחר שסרב להוציא את הרכב מהמוסך ולא עשה זאת אלא לאחר שבית המשפט נתן החלטה בעניין זה.

7.לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בסיכומים שהגישו הצדדים, אני מחליטה לדחות את התביעה.

התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבעת התרשלה וכי כתוצאה מהתרשלות זו של הנתבעת נגרם לו נזק.

8.התובע טען כי רכבו היה תקין לחלוטין וכי כל התקלות ברכב לא החלו אלא לאחר שהרכב הובא למוסך הנתבעת ביום 8/1/10, לצורך טפול שוטף.

את טענתו, לפיה רכבו היה תקין לחלוטין עד לאותו מועד, מבסס התובע על כך שהרכב טופל באופן סדיר לכל אורך השנים, מספר הק"מ שעבר הרכב היה נמוך ביחס לגילו (הרכב היה בן 15 במועד הרלוונטי) ועל כך שהרכב עבר טסט שנתי לפני שהגיע למוסך הנתבעת, עובדה שממנה מבקש התובע להסיק כי מנוע הרכב היה תקין לחלוטין באותו מועד.

עובדות אלה, לטענת התובע, מעידות על תקינותו של הרכב עובר להכנסתו למוסך הנתבעת ומכאן מבקש התובע כי בית המשפט יסיק כי אם נמצאו נזקים ברכב או במנוע הרכב, הרי שמקור אלה בטיפול הרשלני שעשה מוסך הנתבעת.

אני דוחה את טענות התובע.

9.אין בסיס לטענת התובע לפיה העובדה שהרכב עבר טסט שנתי מעידה על תקינות המנוע.